מה אתן לקטנה לאכול? שאלתי בלבי וניגשתי למנוע החיפוש. בטח אמצא שם רעיון. משהו שיש לי במטבח ולא חשבתי עליו.
"האכלת תינוקות בשנתם הראשונה" בישרה כותרתו של אחד המאמרים ואני נכנסתי אליו בציפייה לטוב. שמו של הכותב שהזדהה בתור: "אבא של עילאי" לא הדליקה אצלי שום נורה, אפילו לא נורית אזהרה מבזבוז זמן. אחרי הכל, גם אם יש לך את משפחת סלאח שבתי בבית, תמיד כדאי לשמור על צניעות ולהיות פתוח ללמוד משהו ממי שמגדל ילד, אפילו הוא ילדו היחיד.
אבא של עילאי מציע לתת לתינוק גזר מבושל. אהה, נכון. יפה.
אבא של עילאי מסביר איך מקלפים גזר, איך מרתיחים מים, איך מבשלים את הגזר. אוקיי. הלאה.
אבא של עילאי מציע להוסיף לגזר טיפ-טיפונת אבל ממש קצת קינמון. אפשר למי הבישול, אפשר אחר כך. לא להוסיף מלח. ואסור, ממש אסור להוסיף לזה סוכר לבן.
עוד כמה שורות ואני מבינה שכל הידע של אבא של עילאי בנושא "האכלת תינוקות בשנתם הראשונה" מסתכם בהכנת הירק הכתום.
גזר כמחית.
גזר כויטמין חי.
גזר כמאחז יד
גזר כאליעזר.
עכשיו חלפו 10 דקות יקרות ואין לי את מי להאשים אלא את עצמי. או אולי את מנוע החיפוש שדחק את ניסיונו של אבא של עילאי למקום הראשון?
אני צריכה לחפש אימא. זה בטח יהיה יותר טוב. דפדפתי הלאה לאורית. רפרוף קל ואני מוצאת את היפוכו של המאמר הקודם. יש לאורית מה להציע. והיא בהחלט יצירתית:
דייסת דוחן, סובין וחוט זעפרן (??)
כוסמת אורגנית מבושלת עם ג'ינג'ר וקארי ירוק. (???)
ולקינוח מיץ מעשב חיטה אורגני (זה באמת שום דבר. קונים חיטה בחנות תבלינים, מגדלים על מצע במטבח, טוחנים ומסננים) ועוגיית כוסמין וסוכר חום.
הווו. אורית, אורית. מה הקפיץ אותך לראש מצעד הפזמונים? הקלקה קטנה על אורית פזורת השיער. "אורית. יועצת לגידול טבעי ומניקה את יותם בן החמש."
אימא של יונק בר המצווה ואבא של מורעל הקרוטן, נכנסו לתוך חלון ההזדמנות העסקית שטומן בחובו הילד הראשון: זמן קצר לאחר לידתו, מרגיש ההורה הטרי רצון לחלוק ואפילו להתפרנס מניסיונו הרחב וכותב ספר ילדים, אתר אינטרנט או ספר הדרכה להורים בנושא "איך לגדל תינוק.". חלון ההזדמנויות הזה נסגר לאחר שנולדים לו ילדים נוספים. רק אז מבין ההורה שהוא לא מבין כלום בילדים. הגיגיו יישארו ברשת וימשיכו לגנוב דקות פז מאמהות עייפות עוד זמן רב לאחר מכן.
אני מתקשרת לאחותי.
"האכלת תינוקות בשנתם הראשונה" בישרה כותרתו של אחד המאמרים ואני נכנסתי אליו בציפייה לטוב. שמו של הכותב שהזדהה בתור: "אבא של עילאי" לא הדליקה אצלי שום נורה, אפילו לא נורית אזהרה מבזבוז זמן. אחרי הכל, גם אם יש לך את משפחת סלאח שבתי בבית, תמיד כדאי לשמור על צניעות ולהיות פתוח ללמוד משהו ממי שמגדל ילד, אפילו הוא ילדו היחיד.
אבא של עילאי מציע לתת לתינוק גזר מבושל. אהה, נכון. יפה.
אבא של עילאי מסביר איך מקלפים גזר, איך מרתיחים מים, איך מבשלים את הגזר. אוקיי. הלאה.
אבא של עילאי מציע להוסיף לגזר טיפ-טיפונת אבל ממש קצת קינמון. אפשר למי הבישול, אפשר אחר כך. לא להוסיף מלח. ואסור, ממש אסור להוסיף לזה סוכר לבן.
עוד כמה שורות ואני מבינה שכל הידע של אבא של עילאי בנושא "האכלת תינוקות בשנתם הראשונה" מסתכם בהכנת הירק הכתום.
גזר כמחית.
גזר כויטמין חי.
גזר כמאחז יד
גזר כאליעזר.
עכשיו חלפו 10 דקות יקרות ואין לי את מי להאשים אלא את עצמי. או אולי את מנוע החיפוש שדחק את ניסיונו של אבא של עילאי למקום הראשון?
אני צריכה לחפש אימא. זה בטח יהיה יותר טוב. דפדפתי הלאה לאורית. רפרוף קל ואני מוצאת את היפוכו של המאמר הקודם. יש לאורית מה להציע. והיא בהחלט יצירתית:
דייסת דוחן, סובין וחוט זעפרן (??)
כוסמת אורגנית מבושלת עם ג'ינג'ר וקארי ירוק. (???)
ולקינוח מיץ מעשב חיטה אורגני (זה באמת שום דבר. קונים חיטה בחנות תבלינים, מגדלים על מצע במטבח, טוחנים ומסננים) ועוגיית כוסמין וסוכר חום.
הווו. אורית, אורית. מה הקפיץ אותך לראש מצעד הפזמונים? הקלקה קטנה על אורית פזורת השיער. "אורית. יועצת לגידול טבעי ומניקה את יותם בן החמש."
אימא של יונק בר המצווה ואבא של מורעל הקרוטן, נכנסו לתוך חלון ההזדמנות העסקית שטומן בחובו הילד הראשון: זמן קצר לאחר לידתו, מרגיש ההורה הטרי רצון לחלוק ואפילו להתפרנס מניסיונו הרחב וכותב ספר ילדים, אתר אינטרנט או ספר הדרכה להורים בנושא "איך לגדל תינוק.". חלון ההזדמנויות הזה נסגר לאחר שנולדים לו ילדים נוספים. רק אז מבין ההורה שהוא לא מבין כלום בילדים. הגיגיו יישארו ברשת וימשיכו לגנוב דקות פז מאמהות עייפות עוד זמן רב לאחר מכן.
אני מתקשרת לאחותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה